לפני כשנתיים זכיתי ללוות בחורה רווקה מקסימה ממש בדרך לחתונה.
היא הגיע לקשר משמעותי עם בחור משכמו מעלה, שניהם הרגישו בנוח מאד זה עם זו ….
ואז היא עשתה טעות שהייתה יכולה להיות "טעות חייה".
היא שיתפה אותו באיזשהו חטא שהיא נכשלה בו פעם אחת.
לא ניכנס כרגע לשאלה החשובה והמרתקת אם אכן זו הייתה טעות, ואם צריך להסתיר את הנפילות שלנו ומתי וכיצד לאומרם.
למעשה, היא שיתפה אותו, והוא אמר לה עם כל הכאב שבדבר שהוא לא מצליח לראות את עצמו מתחתן אתה לאור מה שהיא סיפרה לו.
היא אמרה לו שהיא מבינה אותו מאד, ויחד עם זאת ביקשה ממנו לפני שהוא נפרד ממנה לשוחח איתי, ואולי אצליח לעזור.
הוא הסכים ואמר שאין לו מה להפסיד, ושוחחנו. לפני השיחה אתו התפללתי לד' שיאיר עיניי בעצה טובה לתת לו. הוא הרי לא היה אצלי בתוך תהליך, היה לי זמן קצר מאד לשוחח אתו, ואני ממש לא הייתי רגיל בשיחות מסוג זה.
והחסד הגיע.
ברוך ד'
שתי מחשבות שחוללו מהפך
נתתי לו שני עקרונות חשיבה שהיו ברוח אותם ימים שהיו למיטב זיכרוני סביבות חודש אלול.
אני חושב שעקרונות אלו הם יכולים להיות יעילים בהרבה מצבים דומים.
שאלתי אותו בת כמה היא הבחורה (שהיום ב"ה היא אשתו)?
התשובה הייתה 29
כמה שנים היא שומרת על קלה כבחמורה?
תשובה הייתה: מרגע הלידה שלה או בת המצווה
כמה פעמים היא נכשלה בחטא הזה?
פעם אחת
מה היה משך הכישלון?
מספר דקות
ומה היה לאחר שהיא נכשלה? שאלתי
היו הרבה מאד שעות וימים שהיא לא נכשלה
בכל יממה אתה אומר לי שהיא במשך 60 דק' *17 ערה? כן
וכמה יממות עברו עליה ללא חטא מאז שהיא חטאה ולפני שהיא חטאה? כמה אלפים…
אז יש לך עכשיו בחירה
בחירה א': להתמקד בחמש דקות מתוך כל ימי חייה
בחירה ב': להרחיב את מבטך לכל שאר הימים והשעות של חייה
בחירה שלך…
המחשבה השנייה שהובילה לחתונה
שאם היה הקדוש ברוך הוא מדקדק אתנו על כל חטאינו ופשעינו- כנראה שלא היינו שורדים,
ולכן הוא ריחם עלינו בטובו הגדול ונתן לנו את התשובה שמוחקת את עוונותינו וזכרם המר. בכך הקדוש ברוך הוא רואה כביכול את הנשמה הטהורה שלנו ומביט לעוונות ולפשעים שחטאנו במבט אחר.
הזכרתי לו את דברי הגמרא המעניינים במסכת ראש השנה שמעולם לא ראתה חמה פגימה של לבנה.
פירוש הדברים שהשמש לעולם לא תראה את החלק החשוך של הירח, כי באופן תמידי היא זו שמאירה את הירח וממילא היא זו שתאיר את הנקודות החשוכות שלו ולא תראה אותם חשוכות…
ויש רמז בכך, מי שעוסק בהארה והוספת אור בעצמו ולסובבים אותו, הוא לא יראה את החלק החשוך שבו עדיין אין אור. הוא יהיה עסוק בהוספת טוב ואור.
זה עיקרון שנכון במערכת היחסים שבין הקדוש ברוך הוא לישראל ועקרונית הוא נכון במערכת יחסים בין בני זוג.
(חשוב לי להדגיש, מבחינה רוחנית, מדובר כאן על נקודת מבט אחת מסוימת בתוך מערכת יחסים שלמה שבין הקדוש ברוך הוא לישראל, שהרי אין משמעות הדבר חלילה שאם אדם חוטא- אז הקדוש ברוך הוא לא רואה פגם בכך, ויש להרחיב בדבר, ולא כאן המקום)
כאשר מתמקדים בחלקים החשוכים- כמעט תמיד מוצאים כאלה. חשוכים יותר או חשוכים פחות. בעבר או בהווה. בהקשרים שבין אדם למקום או בהקשרים שבין אדם לחברו..
בדומה לכך, אם מתמקדים בחלקים המאירים- אפשר להיות מופתעים פעמים רבות מהאורות שמוצאים.
הערה לסיום אודות טבע האדם
אם נוסיף ונזכור שהטבע הבסיסי של האדם הוא טוב וישר, ורק לעתים הוא מתעקם עם החיים בגלל קשיים, פגיעות, כאבים והתמודדויות שונות, הרי יהיה לנו קל יותר לפתח חמלה כאשר נפגשים בחסרונות של אחרים…
בדרך כלל זה היחס שהיינו רוצים שאחרים יתייחסו אלינו ואל שגיאותינו, וזה היחס שהיינו רוצים שהקדוש ברוך הוא יתייחס אלינו…
כך אמרתי לאותו בחור שהיום הוא כבר בעל של אותה בחורה…
ברוך ד' אם נשפוט לפי הכרת טובה שלהם אליי עד רגע זה, נראה שזו הייתה החלטה טובה עבורם להתחתן….
