ממגילת אסתר לזוגיות מאושרת – פרק 2 מתוך 3

באופן כללי יש כמה צורות התייחסות לכך

ובמאמר זה אני רוצה ללמוד מאסתר המלכה את דרך הפעולה שהיא נקטה בה וחוללה את הנס של פורים

כמובן שזה התחיל מרוח הקודש שיש עליה, ומהגזירה של הקדוש ברוך הוא שברחמיו ובאהבתו לישראל עמו הוביל אותה לפעול כך, ויחד עם זאת יש כאן לימוד מאלף עבורנו.

כאמור כל זוג של איש ואישה נתקל בהתמודדויות.

יש תופעה נפוצה שאנו נתקלים בהתנהגות של האחר שגורמת לנו להיפגע או להרגיש תחושות לא נעימות.

אנו רגילים למספר צורות של התמודדות

חלקן מקדמות אותנו יותר וחלקן מקדמות פחות..

יש דרך אחת שהיא לחתוך וללכת

יש דרך שנייה לברוח להרצאות

יש דרך שלישית היא להילחם ולנסות שהאחר ישתנה

דרך רביעית היא לבלוע את הצפרדע

ויש את הדרך המרגשת שניתן ללמוד מאסתר המלכה ורוח הקודש אשר עליה

שיש בה כדי להשיג את המטרה בלי לבלוע צפרדעים

רבים מאיתנו לא מבחינים בכך שיש לנו התניה לברוח

כאשר משהו לא מוצא חן בעיננו

זה יכול להיות דבר קטן או גדול

לפעמים זה גם נכון ומתאים לברוח

ולפעמים זוהי טעות שקשורה לחוסר אמון ואמונה ביכולת שלנו להתמודד בהצלחה עם אתגרי החיים ובאמונות שהורינו היקרים והאובים נטעו בנו כאשר הם דאגו לנו כילדים ובלי לשים לב לפעמים החדירנו בתוכנו אמונות מחלישות שמדגישות את החולשה שבנו ואת חוסר היכולת להצליח כי אנו לא מספיק טובים וכו'

ככלל כאשר מדברים על בריחה יש מצבים של 'לחתוך' בעיקר כשמדובר על זוג שעוד לא ממש התחיל קשר משמעותי ומחייב, ואז דברים קטנים שמעיבים יכולים להיות עילה ל'חיתוך'

יש מצבים שלא מפסיקים את הקשר אבל בורחים ממנו מבחינה רגשית לכיוון של 'הרצאות'

כלומר לא באמת משתפים את האחר בתחושות שיש בנו ובקושי האמיתי שאנו מתמודדים איתו לאור ההתנהגות שלו, והתחושה הקשה שנוצרה בנו.

אלא נותנים נאום על האופן שבו ראוי להתנהג

שבמילים אחרות זה גם סוג של בריחה

בדרך כלל יהיו כאן משפטים שיתחילו בסגנון שכזה

"תראה: ", "תקשיב:", "אתה חייב להבין ש…"

ולאחריהם תגיע ההרצאה בסגנון ש:

"לפי דעתי לא אמורים להתנהג בצורה הזו, ואם את/ה מתנהג כך זה אומר ש…"

וכו'

לפעמים זה לא להסכים לצורה שהוא מתנהג ולקצוף ולהילחם עם האחר ולהטיח בו את התחושות השליליות שהוא הצליח ליצור בתוכנו – בדרך כלל זוהי צורת פעולה שלא ממש יוצרת קירבה וחיבור , היא אולי לפעמים טובה מהקודמת בכך שאנו פורקים חלק מהתחושות שיש בנו – אבל זה פעמים רבות לא משרת אותנו במבחן התוצאה

כי אמרו לנו שהחיים קשים וסיפרו לנו שעלינו לוותר ולקבל את האחר ולא לעמוד על שלנו וכו'

כמובן שבהרבה מקרים זה יכול להיות מתאים ,אבל יש מצבים שאכן אנו זקוקים שהאחר ישתנה

לדוגמה במקרה של אסתר המלכה

אין אפשרות לבלוע את הצפרדע ולהסכים לכך שהגזירה תישאר…

וכמובן שזוהי דוגמה למצב שלא ניתן להשאיר את הבעל ו/לקבל אותו כמו שהוא'

וכאן הגאונות של אסתר ורוח הקודש שעליה

היא לא הטיחה בו באחשורוש את האוויליות שלו, ואת חוסר הצדק ואולי גם חוסר ההיגיון שיש בשיתוף פעולה עם המן הרשע ועצת הנוראה

היא לא נתנה לו נאום חוצב להבות על התרומה של עם ישראל לעולם ועל כך שאי אפשר לעולם בלא ישראל וכו'

היא בכלל לא עסקה במלך ובכלל גם לא ביקשה שום בקשה מפורשת מהמלך

היא שיתפה אותו בקושי שלה

היא שיתפה את המלך בקושי שלה

"נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד…"

היא יחד עם זאת שמרה על האינטרס של המלך

ואמרה "אילו לעבדים ושפחות נכמרנו החרשתי כי אין הצר שווה בנזק המלך"

כלומר לעתים אנו משתפים בתחושות שלנו ולא מצליחים לראות את האחר ואת הרצונות והאינטרסים שלו

והיא שיתפה אותו בתחושות הקשות שלה  בלי שיחות מוסר

והתגובה לא איחרה לבוא

"מי הוא זה ואיזה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן"

לא ממש ברור אם זוהי היתממות או באמת חוסר הבנה של המקרה- אבל בכל אופן באופן מיידי המלך הפך להיות רתום לגמרי להצלתה של אסתר בגלל שהיא ידעה ברוח הקודש אשר עליה ללחוץ אצלו על 'הכפתורים הרגשיים' הנכונים

וזה לימוד חשוב עבורנו כיצד להתייחס כשיש קונפליקט ואנו רוצים לעמוד על שלנו ולקבל מענה לצרכים שיש לנו באופן שהשני אכן רתום לעזרתנו

ומהרה נתפלל שימהר ויחיש ד' את ישועת עמו מכל הצרים הקמים עלינו מבית ומחוץ ונזכה לגאולה שלמה

נשמח לסייע לך!! לקביעת שיחה לא מחייבת על ליווי אישי