מנחם, בחור בן 41 הגיע אליי לאחר שפגש מאות בנות.
מנחם שאל אותי את השאלה הבאה:
"אני מצאתי בכל אחת מהבנות שפגשתי סיבות מדוע אינה מתאימה לי, כל אחת והסיבה שלה. כמובן אלה שאני לא מצאתי סיבות מדוע הן לא מתאימות לי – אז הן מצאו סיבות מדוע אני לא מתאים להן…
השאלה שלי איך אני יכול לדעת אם אני 'צודק' ופשוט לא הגיעה האישה הנכונה, או שיש לי בעיה כלשהי וכדאי לי להיעזר בך או בכל איש מקצוע אחר כדי לפתור את הבעיה שלי?"
והנה התשובה שעניתי למנחם:
תודה על שאלה כנה ומחכימה ואני רוצה לענות על כך במספר מישורים:
א. היכן הסיכון הגדול יותר–
התייחסות ראשונה לשאלה הזו היא שאלת הסיכון. כלומר לא תמיד נדע מה הצעד הנכון לעשות בחיים, אך נדע היכן אנחנו מסתכנים יותר אם טעינו.
נניח שבחרת בחירה א' וטעית. אתה צודק, ובעצם לא היית צריך ללכת לאיש מקצוע להיעזר בו, נמצא ששילמת אלפי שקלים "לחינם", והשקעת כמה שעות מזמנך "לחינם" והיית יכול להתחתן גם בלי זה, וזה היה מיותר. מצער, אך לכאורה לא סוף העולם.
לעומת זאת, אם בחרת את בחירה ב' וטעית, הסיכון לכאורה הרבה יותר גדול.
אם הצדק עם הצד השני, ואתה תבחר ללכת על הצד הראשון ולהמשיך עוד ועוד בלי לנסות להעמיק לפתור את העניין, אתה עלול לסכן זמן יקר מאד.
כלומר אם למשל יש לך אחת מה-36 סיבות הנפוצות לכך שאנשים לא מצליחים למצוא זוגיות, ואתה תבחר לא לשאול את עצמך על כך שאלות, אלא פשוט להמשיך לפגוש עוד ועוד בנות, אתה מסתכן שזה ימשיך לא להצליח לך, וכל יום שעובר לא יחזור.
והרי בסופו של דבר בכל אופן תצטרך ללכת לאיש המקצוע- אז מדוע לא שווה לך לעשות את זה כבר כעת ולחסוך לעצמך את כל עגמת הנפש והכאבים הרבים שמתלווים לניסיונות עקרים להצליח?
ב. המחשבה היותר נוחה היא ברירת המחדל.
כבר כתב הרמח"ל בספר מסילת ישרים ש"כל קולא צריכה בדיקה"
אם אתה מוצא מישהו שנוטה להתאמץ, בדרך כלל אנחנו פחות נחשוד בו שהוא עושה זאת ממניעים של עצלות מחשבתית או אחרת אלא ננטה להאמין שהוא מתאמץ כי יש לו כוחות לכך ונכונות לכך וכו'.
לעומת זאת, אם נמצא מישהו שבוחר לנוח ולא להתאמץ, אז עלינו לחשוד שהוא מיקל על עצמו ולא באמת כי הוא בחר כך ממקום ששקל את כל השיקולים ובחן את כל האפשרויות אלא ממקום יותר נוח.
וכאן נשאלת השאלה- מה יותר נוח? מה יותר חשוד בעיניך? הבחירה להמשיך לעשות מה שעשית או הבחירה ללכת לכיוון חדש ולהשקיע את הזמן ואת הכסף והמאמץ שבדרך פעולה וחשיבה חדשה?
ג. דוגמה לכך: הדרך להגיע ליבשת החדשה מצריכה הפלגה מהיבשת הנוכחית.
האם אתה נמצא בתהליך פנימי של חשיבה, העמקה, שינוי והתקדמות או שאתה נשאר באותו צד של היבשת?
יש אנשים שהם לא מצליחים לצאת מהסיפור של עצמם. הם ממשיכים לראות שוב ושוב את המציאות באותה צורה, לחשוב את אותן מחשבות ולפעול באותן דרכים…
בדרך כזו הם יישארו באותו צד של היבשת וימשיכו לספר לעצמם ש"הם לא צריכים לעשות שום שינוי אלא פשוט להמשיך לחכות"
ויש אנשים שיפליגו ליבשות חדשות ויגלו בדרך דברים חדשים וגם יגיעו לבסוף למקום חדש.
האתגר הגדול הוא להסכים לעזוב את היבשה.
אנשים שמבינים בפיזיקה טוענים שחללית צריכה להשקיע אנרגיה רבה יותר על הרגע שהיא עוזבת את כדור הארץ מאשר לכל שאר הרגעים שבהם היא צריכה להגיע לירח…
לא יאומן…
ממילא המשאבים שנדרשים לך לצאת לדרך חדשה יהיו קודם כל מצריכים לעשות את הצעד הראשון ולעזוב את דרך הפעולה הישנה…
וכל עוד אתה ממשיך לפעול באותה צורה- יש חשד גדול שלא עזבת את כדור הארץ, וממילא אין לך סיכוי להגיע למקום חדש…
ד. מהי המטרה?
אנחנו מאמינים שלכל ייסורים שבעולם יש מטרה.
אני מאלה שמאמינים בכך, שהקב"ה לא נותן למישהו ייסורים לחינם אלא מטרת הייסורים להצמיח בתוכך משהו.
אם אתה חושב את המחשבה שאומרת "עלי להמשיך לחכות לבחורה הנכונה" נשאלת השאלה מה הייסורים הללו מצמיחים בך?
איזו קומה חדשה? אילו מחשבות חדשות?
לעומת זאת, אם אתה נכנס לתהליך מקצועי אתה נאלץ על כורחך להתמודד עם מחשבות שלך, עם הרגלים שלך, עם תפיסות שלך, וממילא יש שם צמיחה לאין ערוך…
האם אתה רוצה להסתפק בכך ש"הקדוש ברוך הוא רוצה שאמשיך להאמין בו למרות הייסורים" או שאתה באמת מוכן להתמודדות עומק שיש סבירות גבוהה שאליה הקדוש ברוך הוא מכוון אותך?
ה. מה תתרום לאחרים?
בדומה לסעיף הקודם. אני מאמין שהייסורים גם נועדו ללמד אותך תכנים כדי לעזור לאחרים…
אם אתה הולך בדרך של למידה, צמיחה והתקדמות, יהיה לך מילא הרבה מה ללמד אנשים אחרים בהתמודדויות דומות בהמשך החיים שלך.
אם אתה פשוט מחכה לאדם הנכון, האם ההמתנה הזו תיתן לך משהו ללמד אחרים?
ו. מסקנה – אם תיקח לעצמך את השאלה הפשוטה הבאה:
"מה צריך לקרות או מה היה יכול לקרות כדי שאצליח להתחתן בקרוב?"
עשויים להיפתח לך מחשבות חדשות וכיווני התבוננות חדשים.
אני כאן כדי לעזור לך לקחת אותם קדימה אל היעד הנכסף ששמו אהבה וזוגיות מאושרת.